>

מהי מחלת גבהים? מתי היא עלולה להתפתח? מה מרגישים בזמן המחלה? ואיך ניתן למנוע אותה?

 
  • ​כשזה מגיע לטיולי תרמילאים, הרבה אוהבים לכוון גבוה: רכס הרי האנאפורנה, הרי ההימלאיה וכמובן הר האוורסט הם רק דוגמאות בודדות לעשרות יעדים שהפכו לפופולאריים גם בגלל הנופים המרהיבים הנשקפים מהם וגם בגלל האתגר הפיזי והמנטלי שבכיבושם. אלא שבעת טיול בגובה, רבים עלולים לסבול מקשיי נשימה ומתסמינים נוספים, שעלולים להתפתח עד כדי מחלת גבהים חמורה.

    ישראל התברכה בנופים, במסלולי טיול ובאתרים תיירותיים רבים ומרהיבים, אך הגובה הוא לא המאפיין הבולט שלהם. אם כבר, ישראל היא ביתו של המקום הנמוך ביותר בעולם – ים המלח. אפילו החרמון, ההר הגבוה בישראל, מתנשא לגובה של 2,236 מטרים בלבד, ובמונחים עולמיים נחשב לננס. 

    רובנו חיים באזור החוף, בגובה ​פני הים, וממש לא רגילים לגובה. לכן, כשאנחנו מטיילים בעולם, ובמיוחד במקומות גבוהים, אנחנו מתחילים להרגיש לא טוב.



    אז מה בעצם יש שם, בגובה, שגורם לנו להרגיש לא טוב?

    יותר נכון לשאול "מה אין?". ומה שאין בגובה זה חמצן. ככל שאנו מטפסים גבוה יותר, לחץ האוויר יורד ועמו יורד גם לחץ החמצן. המשמעות היא שבכל שאיפה של אוויר שאנו לוקחים, יש פחות חמצן. והתוצאה היא שפשוט קשה לנו לנשום.

    מה נחשב "גבוה"?

    כל אחד מאיתנו מרגיש בגובה אחרת. לרוב, מעל 2,500 מטרים נתחיל להרגיש את הקושי בנשימה. כאשר הגוף לא מצליח להסתגל למחסור בחמצן, עלולה להתפתח מחלת גבהים (Altitude Sickness).

    מה מרגישים במצב כזה?

    השפעת הגובה על הגוף מתבטאת בתסמינים שונים, כמו: כאב ראש, בחילה, הקאות, סחרחורת, תשישות והפרעות שינה. יש שיסבלו מכל התסמינים ואחרים יחוו רק את חלקם. ההשפעה משתנה מאדם לאדם.

    יש סכנה?

    כן. אם לא נטפל בתסמינים המופיעים כתוצאה מטיפוס לגובה, עלולות להתפתח בצקות במוח ובריאות.


    אולי יעניין אתכם:


    איך ניתן למנוע מחלת גבהים?

    המפתח הוא הדרגתיות. הגוף שלנו צריך להתאקלם לסביבתו החדשה והגבוהה בהדרגה. המשמעות היא שאנו צריכים להקפיד על טיפוס איטי והדרגתי, של כ-500 מטר לכל היותר בין לינה ללינה. אם קמנו בבוקר והרגשנו טוב – אפשר להמשיך לטפס. אבל אם מרגישים פחות טוב, חשוב להמתין לפחות עוד יום אחד לפני המשך הטיפוס, כדי לאפשר לגוף להסתגל לגובה החדש.


    ואם עדיין לא מרגישים טוב?

    • ​קודם כל, הכי חשוב ליידע מישהו: שותף לטיול, מדריך או אפילו בן משפחה שנשאר בארץ. העיקר לא לשמור את התחושות לעצמנו ולא לנסות להתמודד עמן לבד.
    • הפתרון הכי טוב הוא לרדת בגובה. פשוט להסתובב ולרדת, אך בלי לסכן את עצמנו (למשל: לא לרדת בחושך).
    • חשוב מאוד להקפיד על שתייה מרובה.
    • אתרים רבים מוצעים למטיילים בלוני חמצן, שיכולים לסייע ולהקל על הנשימה.
    • קיימים גם כדורים שיכולים להקל על התסמינים, אך חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל ולקבל הנחיות ברורות לנטילתם עוד לפני היציאה לטיול.

    ובכל מקרה, צוות החילוץ הראל 669 (צוות "הראל חילוץ והצלה") יעמוד לרשותכם ויסייע לכם ברחבי העולם.


    ​* מובהר כי התנאים המלאים והמחייבים הם אלו הקבועים בפוליסה. במקרה של סתירה בין האמור לעיל לבין תנאי הפוליסה, תנאי הפוליסה יגברו. כן מובהר כי כיסוי "איתור וחילוץ" כלול בדמי הביטוח של הפוליסה, אלא אם ביקש מבוטח שלא לרכוש כיסוי זה.




כלים נוספים