ההגדרה הבסיסית של השקעות אלטרנטיביות היא כל השקעה שאינה סחירה בבורסה (מניה או איגרת חוב) ואינה פיקדון במזומן. היתרון הגדול ביותר של ההשקעות האלה טמון בעובדה שמאחר שהן לא סחירות, המיתאם בינן לבין ביצועי השוק נמוכים יחסית ולעתים אף שלילי. יש לעובדה זו יתרון משמעותי בשני מקרים:
- כאשר יש ירידות חדות בשווקים או תנודתיות גבוהה, כפי שראינו, למשל, במהלך שנת 2018.
- כאשר התשואות של האג"ח נמוכות, כפי שהיה בעשור האחרון שבו שמרו הבנקים המרכזיים בעולם על ריביות נמוכות.
הודות לשני הגורמים האלה, בעשור האחרון ראינו צמיחה גדולה מאוד בהשקעות אלטרנטיביות.
ברוב המקרים, להשקעות אלטרנטיביות יש שני מאפיינים מרכזיים, שמשפיעים על זהות המשקיעים בהן: בניגוד להשקעות סחירות במניות ובאג"ח, השקעה אלטרנטיבית היא לרוב בסכום כסף גדול יחסית ולטווחי זמן לא קצרים (כי אי אפשר להחליט שרוצים למכור את הנכס מחר בבוקר).
נכסים אלטרנטיביים מאפשרים למשקיעים חשיפה לנכסים שאינם נמצאים במתאם עם שוקי המניות והאג"ח, כמו: נדל"ן, אשראי, תשתיות, סחורות ועוד.
לעומת זאת, אסטרטגיות אלטרנטיביות מאפשרות למשקיעים חשיפה למנהלי השקעות המשקיעים במוצרים מסורתיים (כגון מניות ואג"ח), אך באמצעות אסטרטגיות לא מסורתיות. כלומר, במקום להיעזר באנליסטים לצורך ניתוח החברות, הם משתמשים בטכניקות מתקדמות יותר המבוססות על חשיבה שונה כמו אסטרטגיות לונג/שורט, אסטרטגיות שוק ניטרליות, אסטרטגיות השקעה מבוססות אירועים ועוד.
הצורך במכשירי השקעה אלטרנטיביים גבר בשנים האחרונות, בין היתר על רקע העובדה שמשברים פיננסיים ותנודתיות בשווקים מגיעים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר – ולרוב הם גם מהירים וחדים יותר. מאחר שמכשירי השקעה אלטרנטיביים מתאפיינים לרוב בתנודתיות נמוכה יותר, הם יכולים לאזן במידה מסוימת את התשואה בתיק הנכסים כולו וכך התנודתיות של התיק נמוכה יותר.
שנת 2022 סיפקה דוגמה טובה לכך, כאשר בשווקים הסחירים נרשמו ירידות חדות במניות ובאג"ח על רקע עליית הריבית החדה, בעוד שמוצרים אלטרנטיביים רבים נהנו מתנודתיות מופחתת בזכות העובדה שהם לא מושפעים ישירות משוק ההון.
גורם מרכזי שתרם לעלייה בהיקף ההשקעות האלטרנטיביות בעשור האחרון היה גם רמת התשואות הנמוכה יחסית בשוק ההון במהלך שנות הריבית הנמוכה ובעיקר בחלק המרכזי שלו – באגרות החוב. התשואות האלה נגזרו מהריביות הנמוכות של הבנקים המרכזיים, שירדו אחרי המשבר הגדול בשנים 2007-2008 והבנקים לא מיהרו להעלות בעקבות התאוששות הדרגתית ואיטית יחסית בכלכלות.
ברוב המקרים, להשקעות אלטרנטיביות יש שני מאפיינים מרכזיים שמשפיעים על זהות המשקיעים בהן: בניגוד להשקעות סחירות במניות ובאג"ח, השקעה אלטרנטיבית היא לרוב בסכום כסף גדול יחסית ולטווחי זמן לא קצרים (אי אפשר להחליט שרוצים למכור את הנכס מחר בבוקר). לאור זאת, השקעות אלטרנטיביות מתאימות בעיקר למשקיעים מוסדיים, לקוחות כשירים ולקוחות פרטיים בעלי הון.
לקוחות כשיר
"לקוח כשיר" על פי החוק הוא משקיע מתוחכם בעל הון עצמי גבוה יחסית, שניתן להציע לו הצעות השקעה ללא פרסום תשקיף וזאת תחת ההנחה כי בשל סכומי הכסף הגדולים שהוא מנהל, יש לו הבנה עמוקה יותר בניהול נכסים פיננסיים מאשר ללקוח פרטי "רגיל".
ההגדרה של לקוח כשיר נגזרת מחוק הייעוץ. לקוח יוגדר ככשיר אם הוא עומד ב-2 מתוך 3 פרמטרים: השווי הכולל של המזומנים שברשותו גבוה מ-12 מיליון ₪, הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפיקד הדורש מומחיות בשוק ההון או שהוא ביצע לפחות 30 עסקאות בממוצע במשך כל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו למועד הגדרתו כלקוח כשיר.
לקוחות אלה מחפשים בדרך כלל אפיקי השקעה מגוונים שיאפשרו להם תשואה טובה ויציבה לאורך זמן, ובעקבות כך החשיפה שלהם להשקעות אלטרנטיביות טבעית ובעלת הגיון כלכלי רב.
לקוחות מסווג
ההגדרה של לקוח מסווג נגזרת מחוק ניירות ערך ולפיו לקוח מסווג נדרש לענות על פרמטר אחת בין שלושה כדי להיחשב למסווג: השווי השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 8 מיליון ₪ או גובה הכנסתו השנתית, בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון ש"ח ליחיד או 1.8 מיליון ש"ח לתא משפחתי. הפרמטר השלישי הוא שהשווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 5 מיליון ש"ח וגובה הכנסתו השנתית בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 600 אלף ש"ח ליחיד או 900 אלף ש"ח לתא משפחתי.
ההשקעות האלטרנטיביות כוללות מגוון גדול מאוד של נכסים, כאשר באופן בסיסי ניתן לחלק אותן לכמה סוגים מרכזיים:
לכל אחד מהנכסים האלה יש יתרונות וחסרונות משלו, אך המשותף לכולם הוא שמדובר בהשקעות שאינן נזילות והן לטווחי זמן ארוכים יחסית, במקרים מסוימים גם עד 20 שנה.
