>

בשנים האחרונות מתרבות אפשרויות ההשקעה הלא-מסורתיות. מה צריך להביא בחשבון בהשקעות כאלה, האם הן פתוחות בפני כל אחד ומה צריך לבדוק כדי לדעת אם אני עומד בקריטריונים?

​הצורך במכשירי השקעה אלטרנטיביים גבר בשנים האחרונות, בין היתר על רקע העובדה שמשברים פיננסיים ותנודתיות בשווקים מגיעים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר – ולרוב הם גם מהירים וחדים יותר. מאחר שמכשירי השקעה אלטרנטיביים מתאפיינים לרוב בתנודתיות נמוכה יותר, הם יכולים לאזן במידה מסוימת את התשואה בתיק הנכסים כולו וכך התנודתיות של התיק נמוכה יותר.

  • הצורך במכשירי השקעה אלטרנטיביים גבר בשנים האחרונות, בין היתר על רקע העובדה שמשברים פיננסיים ותנודתיות בשווקים מגיעים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר – ולרוב הם גם מהירים וחדים יותר. מאחר שמכשירי השקעה אלטרנטיביים מתאפיינים לרוב בתנודתיות נמוכה יותר, הם יכולים לאזן במידה מסוימת את התשואה בתיק הנכסים כולו וכך התנודתיות של התיק נמוכה יותר.

    גורם מרכזי שתרם לעלייה בהיקף ההשקעות האלטרנטיביות בשנים האחרונות היה גם רמת התשואות הנמוכה יחסית בשוק ההון בשנים של הריבית הנמוכה ובעיקר בחלק המרכזי שלו – באגרות החוב. התשואות האלה נגזרו מהריביות הנמוכות של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, שירדו אחרי המשבר הגדול של 2007-2008, כאשר הבנקים לא מיהרו להעלות אותן בעקבות התאוששות הדרגתית ואיטית יחסית בכלכלות.


    2 מאפיינים מרכזיים למשקיעים בהשקעות אלטרנטיביות

    ברוב המקרים, להשקעות אלטרנטיביות יש שני מאפיינים מרכזיים שמשפיעים על זהות המשקיעים בהן. בניגוד להשקעות סחירות במניות ובאג"ח, השקעה אלטרנטיבית היא לרוב בסכום כסף גדול יחסית ולטווחי זמן לא קצרים, כך שאי אפשר להחליט שרוצים למכור את הנכס מחר בבוקר. לאור זאת, השקעות אלטרנטיביות נראה בעיקר מצד משקיעים מוסדיים, לקוחות כשירים ולקוחות פרטיים בעלי הון.

    האם אני שייך לאחת הקבוצות האלה?

    משקיעים מוסדיים

    המשקיעים המוסדיים הם למעשה גופי ההשקעה הגדולים במשק המשקיעים עבורנו את כספי החיסכון – קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיה וכו'. המשקיעים המוסדיים (בארץ ובעולם) היו בין הראשונים שנכנסו להשקעות אלטרנטיביות. המטרה המרכזית שלהם היא ליצור גיוון של תיקי ההשקעות הגדולים שלהם, במטרה להקטין את פוטנציאל הסיכון בהם. כך משקיעים הגופים המוסדיים את הכספים של עמיתיהם בנדל"ן ברחבי העולם, למשל, והם לא היחידים. רכיב ההשקעות האלטרנטיביות בתיקי המשקיעים המוסדיים נמצא במגמת עלייה וכיום הוא מגיע לכ-20% ואף יותר מהיקף הנכסים המנוהלים על ידם, מעל 300 מיליארד ₪.

    לקוחות כשירים

    "לקוח כשיר" על פי החוק הוא משקיע מתוחכם בעל הון עצמי גבוה יחסית, שניתן להציע לו הצעות השקעה ללא פרסום תשקיף וזאת תחת ההנחה כי בשל סכומי הכסף הגדולים שהוא מנהל, יש לו הבנה עמוקה יותר בניהול נכסים פיננסיים מאשר ללקוח פרטי "רגיל". 

    ההגדרה של לקוח כשיר נגזרת מחוק הייעוץ. לקוח יוגדר ככשיר אם הוא עומד ב-2 מתוך 3 פרמטרים: השווי הכולל של המזומנים שברשותו גבוה מ-12 מיליון ₪, הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפיקד הדורש מומחיות בשוק ההון או שהוא ביצע לפחות 30 עסקאות בממוצע במשך כל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו למועד הגדרתו כלקוח כשיר.

    לקוחות אלה מחפשים בדרך כלל אפיקי השקעה מגוונים שיאפשרו להם תשואה טובה ויציבה לאורך זמן, ובעקבות כך החשיפה שלהם להשקעות אלטרנטיביות טבעית ובעלת הגיון כלכלי רב.

    לקוחות מסווגים

    ההגדרה של לקוח מסווג נגזרת מחוק ניירות ערך ולפיו לקוח מסווג נדרש לענות על פרמטר אחת בין שלושה כדי להיחשב למסווג: השווי השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 8 מיליון ₪ או גובה הכנסתו השנתית, בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון ש"ח ליחיד או 1.8 מיליון ש"ח לתא משפחתי. הפרמטר השלישי הוא שהשווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 5 מיליון ש"ח וגובה הכנסתו השנתית בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 600 אלף ש"ח ליחיד או 900 אלף ש"ח לתא משפחתי.


    לקוחות פרטיים בעלי הון

    בשנים האחרונות נוצרו מכשירי השקעה המאפשרים גם ללקוחות פרטיים בעלי הון נמוך יותר מלקוח כשיר חשיפה להשקעות אלטרנטיביות. קרנות נדל"ן, קרנות חוב, קרנות P2P ועוד, מאפשרים השקעות בסכומים התחלתיים נמוכים הרבה יותר. כך ניתן לראות היום גם אנשי עסקים, אנשי היי טק, או חוסכים לקראת פרישה, שצברו סכומי כסף יפים, מגוונים את תיק ההשקעות שלהם באמצעות אפיקי השקעה אלטרנטיביים.​

כלים נוספים