במחצית הראשונה של 2024 הובילו חברות הטכנולוגיה הגדולות את העליות בשווקים. המניות, שזכו לכינוי "8 המופלאות" היו אלה שמשכו מעלה את רוב מדדי המניות שכוללים אותן, בעוד שמניות רבות אחרות בכלל ירדו. 8 המופלאות כוללות את אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטא, נטפליקס, טסלה ומי שהצטרפה רק בשנה האחרונה – אנבידיה.
אף על פי שבמדד S&P500 יש 500 מניות שונות ומגוונות מ-11 סקטורים שונים, כשאנו מחליטים להשקיע 100 דולר במדד כולו, אנחנו משקיעים בפועל כ-7 דולרים במיקרוסופט ועוד 7 דולר במניית אפל (לפי משקל המניות במדד). למעשה, כ-36 דולר מתוך ה100 דולר שהשקענו, ינותבו לטובת 10 מניות בלבד. יתר 64 הדולרים יושקעו ב-490 החברות שנותרו. במדד נאסד"ק 100, הכולל את 100 החברות הגדולות ביותר בנאסד"ק, המצב חמור יותר - 10 החברות הגדולות ביותר במדד תופסות לבדן כ-53.1% מהמדד. *הנתונים נכונים לסוף יולי 2024.
בדומה לרוב המדדים המובילים בעולם, גם S&P500 ונאסד"ק 100 מחושבים בשיטת שווי השוק. בשיטה זו, המשקל של כל מניה במדד מחושב על פי השווי שלה ביחס ליתר החברות שנמצאות בו. כך קרה, שחברות הטכנולוגיה הגדולות שהמשיכו לצמוח ומניותיהן הפגינו בשנים האחרונות ביצועים טובים – משקלן במדדים הלך וגדל.
כל עוד המניות האלה משכו את המדדים כולם היו מרוצים. אבל מה קורה כשזה לא עובד? לא דרוש בהכרח אירוע קיצוני, מספיק שדו"ח כספי לא חיובי מושך מניה גדולה למטה – הדבר עשוי לגרור את המדד כולו לירידה. מנגד, כאשר מניות קטנות בולטות לחיוב בביצועים, לעתים גודלן הקטן גורם לכך שהעלייה הזו כלל לא באה לידי ביטוי בעלייה במדד המושפע יותר מהתנודתיות במניות הגדולות. התופעות האלה בולטות במיוחד בתקופות של תנודתיות בשווקים.
המדדים מוטים לגדולות? בואו נוריד את המשקל שלהן
הפתרון למשקל הגבוה של המניות הגדולות במדדים הושג באמצעות שיטת המשקל השווה. מדד משקל שווה (Equal weight) מחושב כך שהוא מחלק את משקל המניות במדד בצורה שווה ללא שום קשר לשווי החברות. כך, משקלה של כל חברה זהה. מצד אחד מנטרלים את המשקל העודף של החברות הגדולות ומצד שני מקבלים חשיפה גדולה יותר למניות הקטנות, שאליהם החשיפה במדד הרגיל זעומה.
במדד S&P500 במשקל שווה, למשל, כל חברה תקבל משקל של 1/500 או 0.2% מהמדד. בסוף יולי 2024, בעת כתיבת שורות אלה, לכ-400 מניות שנכללו במדד S&P500 היה משקל נמוך יותר. המצב משמעותי עוד יותר במדדים המכילים מספר קטן יותר של מניות.
ההרכב הזו הוא גם אחד היתרונות הגדולים של מדדי המשקל-שווה. המדדים האלה מפוזרים הרבה יותר ממדדי השווי-שוק ולכן הם נחשבים למדדים שיש בהם סיכון נמוך יותר. הפיזור הגדול הזה שמביא לרמת סיכון נמוכה יותר, הופך את מדדי המשקל השווה גם לכאלה שפחות פגיעים לתנודתיות חדה בתקופות המתאפיינות בעלייה בוולטיליות של השוק. זו הסיבה שדווקא בתקופות כאלה, הביקוש למדדים כאלה גדל.
מדדי משקל שווה גם מנטרלים את המומנטום
במדד שווי שוק, כאשר מחיר מנייה מסוימת עולה או יורד בחדות, גם משקלה במדד עולה או יורד בהתאמה. במקרים של קרנות מחקות או קרנות סל, כאשר כסף חדש נכנס לקרן עוקבת מדד, כדי להתכסות בהתאם למבנה המדויק של המדד, מנהל הקרן נדרש לרכוש את מניות החברה שעלתה במחיר גבוה יותר (או לחלופין למכור את המניה שירדה במחיר נמוך יותר).
כך למעשה מנהל הקרן נדרש "לרוץ" אחרי המומנטום.
מנגד, במדדי משקל שווה, כשמשקל המנייה משתנה בחדות, מנהל קרן נדרש לפעול בדיוק הפוך למגמה - למכור את המניה שעלתה או לרכוש את המניה שירדה בכדי להתאים למשקל האחיד במדד. למעשה, מנהל הקרן תמיד יממש את המניות היקרות וירכוש מניות זולות. זו הסיבה שרבים רואים במדדי המשקל-שווה כמדדים שמוטים למניות ערך, בניגוד למדדי השווי שוק המוטים למניות המומנטום.
אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ (שיווק) השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה. המידע הנ"ל אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות ו/או מס המתחשב בנתונים ובצרכים של כל משקיע. הפרסום אינו מהווה תיאור ממצה של כל הוראות המיסוי.
