ריבית נומינלית לעומת ריאלית

​​​​​במכשירי השקעה כמו פיקדון בנקאי מחויבים משקיעים במס נומינלי של 15%, בעוד שבמכשירי השקעה כמו קרנות נאמנות (כולל קרנות כספיות) מחויבים במס ריאלי של 25%. האינפלציה הגבוהה בעידן שאחרי הקורונה גרמה לכך שבמקרים רבים עדיף מיסוי ריאלי - למרות שלכאורה הוא גבוה יותר

כל משקיע מעוניין לשלם את המס הנמוך ביותר על הרווח מהשקעתו ולפיכך יעדיפו משקיעים רבים לא פעם אפיק השקעה ששיעור המיסוי עליו הוא הנמוך ביותר. בישראל יש שני סוגים עיקריים של שיעורי מס על אפיקי השקעה - 15% או 25%. אך לא  ניתן להסתכל על המספר לבדו, כי חייבים להבין אם מדובר במיסוי ריאלי או נומינלי – שכן ההשלכות של כך הן דרמתיות.

הנושא הזה התחדד בתקופה האחרונה לאור הזינוק באינפלציה בכל העולם במקביל לעלייה החדה בשיעורי הריבית – מה שעשוי לגרום לכך שבמכשירים עם מיסוי ריאלי תשלום המס בפועל יהיה נמוך יותר. הנושא רלוונטי גם על רקע תיקון 190 הקשור בהסדרת עיוותים בחיסכון הפנסיוני. התיקון הזה נוגע להפרשות עובדים לקופת גמל ובאפשרות שיש להם למשוך את הסכום כקצבה (ללא מיסוי) או כסכום חד פעמי (הוני), אז מוטל עליו מיסוי נומינלי של 15%. האם מדובר כאן בהטבת מס ששווה לנצל ולהעביר לקופת גמל כסף מאפיקי השקעה עם מיסוי ריאלי (כמו קרנות נאמנות) רק בגלל ששיעור המס נמוך יותר (15% לעומת 25%)?

יש לך 300,000 ש"ח ומעלה ומחפש אלטרנטיבה חכמה לכסף שלך? הקליק כאן 

כדי לענות על השאלה איזה מכשיר השקעה עדיף, עלינו להבין את הקשר בין ריבית נומינלית לבין ריבית ריאלית. ריבית נומינלית היא שיעור הריבית המשולם במכשירי השקעה לא צמודים, כמו למשל פיקדון בנקאי, הניתן בריבית ידועה מראש. כדי להשוות את הריבית הזו לפיקדון או תוכנית חיסכון צמודת מדד נדרשת "שפה משותפת", המכונה ריבית ריאלית. הריבית הריאלית היא הריבית שמקבל החוסך מעבר לשיעור ההצמדה למדד (אינפלציה).

איך משווים בין השניים? זו שאלה בעייתית, כי שיעור האינפלציה בשנה הקרובה אינו ידוע לאיש. כלומר, יש כמובן יעד אינפלציה או תחזיות אינפלציה שמפרסמים גופים שונים במשק (בנקים ובתי השקעות בעיקר), שלפיהם ניתן לנסות ולהעריך בכמה יעלה מדד המחירים לצרכן בשנה מסוימת, אך רק בדיעבד נדע בדיוק כמה היתה האינפלציה. לא מעט פעמים יש הבדלים גדולים מאוד בין היעד הממשלתי או בין התחזיות של הבנקים לבין הנתונים בפועל – כמו שראינו מאז אמצע 2022.

כך לדוגמה אם בשנה מסוימת האינפלציה היתה 2% והרווח מהשקעה מסוימת הוא 5%. אם מדובר באפיק עם מיסוי נומינלי (15%) שיעור המס יהיה 0.75% כי הוא מוטל על הרווח המלא. מנגד, אם מדובר באפיק עם מיסוי ריאלי (25%), התשלום הוא רק על הרווח בניכוי האינפלציה (כלומר על רווח של 3%), כך ששיעור המס בפועל יהיה זהה לשיעור הנומינלי – 0.75%.

מנגד, אם האינפלציה תהיה למשל 5% והריבית שמציע הבנק על פיקדון תהיה 5%, בהשקעה עם מיסוי נומינלי שיעור המס יהיה 0.75%, כלומר הרווח בפועל של הלקוח יהיה רק 4.25%. הרווח הזה נמוך אף משיעור האינפלציה. אם הרווח מההשקעה היה 5% והמיסוי היה ריאלי, תשלום המס היה 0, כך שהרווח של הלקוח בפועל היה 5%.

ההתלבטות בין סוגי מכשירי ההשקעה גדלה עוד יותר כאשר האינפלציה במשק שלילית, כמו שקרה לא פעם בעבר. בחישובי מס, כאשר האינפלציה שלילית, אז מתייחסים אליה כאפס. כלומר אם האינפלציה היתה מינוס 1% וההשקעה הניבה רווח של 3%, שתי שיטות המיסוי יחושבו על הרווח כולו, כך שהשקעה עם מיסוי נומינלי של 15% תהיה עדיפה.

ואולם, ההיסטוריה של המשק הישראלי מלמדת כי בכל שנותיו (מאז שהלמ"ס עוקבת אחר הנתונים מ-1951) היו רק 5 פעמים שבהם היתה בישראל אינפלציה שנתית שלילית. זה היה בשנת 2000 (המשבר העולמי של התפוצצות בועת הדוט.קום), בשנת 2003 (כשהמשק הישראל היה במשבר גדול), בשנת 2006 ובשנים 2014 ו-2015.

העובדה שאינפלציה חיובית במשך רוב השנים, גורמת לכך שיש להיזהר מלהעדיף באופן אוטומטי השקעה עם מיסוי נומינלי על פני מיסוי ריאלי – גם בהשקעות לטווח קצר, אך במיוחד בהשקעות המיועדות לטווח ארוך (זאת בלי כל קשר לשיקולים שיש לנו בנוגע לאופי ההשקעה עצמה). עליית הריביות מחדדת עוד יותר את החשיבות של הנושא, מאחר שבבחירה באפיק הנכון, הפער לטובת המשקיע עשוי להיות משמעותי.

אין ספק שבניהול נכסים לטווח קצר (להבדיל מהשקעות לטווח ארוך כמו פנסיה), ההתלבטות עבור המשקיע היא גדולה. במקרה כזה מי שעשוי לסייע בהתמודדות הוא מנהל תיקים, אשר לרוב מנהל את תיק ההשקעות תוך התחשבות בשיקולי מס בקנייה ומכירה של נכסים שונים ובחינה כוללת של סך הנכסים המנוהלים דרכו.

יש לך 300,000 ש"ח ומעלה ומחפש אלטרנטיבה חכמה לכסף שלך? הקליק כאן ​​​
​

אין באמור משום תחליף לייעוץ (שיווק) השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודים של כל אדם. מובהר כי הראל פיננסים אינה משמשת כיועצת מס ואין באמור לעיל משום ייעוץ מס.